הנחיות להגשת מאמר לפרסום
בכתב העת "חלקת לשון"
אנא קראו בעיון את ההנחיות הכתובות בעמוד זה ובמסמך המצורף, הקפדה על ההנחיות האלה היא אחד התנאים לקבלת המאמר לפרסום.
אנו מזמינים אתכם להגיש מאמרים לפרסום בכתב העת "חלקת לשון", כתב עת ישראלי לבלשנות עיונית ושימושית.
- המאמר יישלח כצרופה בדואר אלקטרוני אל:
ד״ר נוגה אילני: noga.ilani@biu.ac.il
ד״ר פנינה טרומר: pninat@post.tau.ac.il - אפשר להגיש לכתב העת מאמרים בעברית או באנגלית.
- לכתב היד יצורפו הפרטים האלה: השיוך המוסדי, כתובת למשלוח דברי דואר, כתובת הדוא״ל ומספרי הטלפון של המחברים.
- המאמר יודפס בתוכנת word עם שוליים של 3 ס״מ בכל צד וביישור לשני הצדדים. הרווח בין השורות – שורה וחצי.
- היקף המאמר לא יעלה על 5000 מילים (כ-16 עמודים), כולל ההערות והביבליוגרפיה.
- יש לצרף למאמר תקציר באנגלית (עד 200 מילים).
- אין לשלב במאמר מילים, תרשימים או תמונות בצבע.
- אין להשתמש בעיצוב אוטומטי למספור או לתבליטים.
- את הסעיפים או את ראשי הפרקים אפשר למספר בסדר מספרים רצוף, בסדר אלף-ביתי או על פי השיטה העשרונית הבין-לאומית המקובלת (1., 1.1).
- אין להזיח את הפסקה הראשונה; מעבר לפסקה חדשה יסומן בזיח (ולא ברווח של שורה). הזיח לתחילת פסקה או לתחילת ציטוט – 1 ס״מ פנימה.
- בהנחיות לקוראים יש לנקוט לשון רבים, כגון ״ראו״, ״השוו״ וכיוצא בזה.
- שם המחבר ושם המאמר (הכותרת הראשית) יובאו באותיות מעובות בגופן דוד, גודל 14. יתר הטקסט (כולל כותרות וכותרות משנה) יובא בגודל 12 בגופן דוד (עברית), או בגופן Times New Romans (לועזית).
- שם המחבר (בצד ימין למעלה, בלועזית – בצד שמאל למעלה), שם המאמר (מתחתיו באמצע), הכותרות וכותרות המשנה יבואו באותיות מעובות.
- אין להשתמש באותיות נטויות (Italics).
- לשם הדגשה אפשר לעבות את האותיות.
- מילים, צירופים ומשפטים הנדונים באופן מטא-לשוני יסומנו באות מעובה, ולא במירכאות כפולות. לדוגמה: המילה הד היא יחידאית במקרא.
- המאמר ייכתב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד החדשים (סיוון, תשע"ז) וכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית, למעט ציטוטים שייכתבו כבמקור.
- אין להשתמש בקיצורים ובראשי תיבות; שמות ספרי התנ״ך יובאו במלואם וללא קיצורים, כלהלן: שמות כא, ב.
- יש להקפיד על ההבחנה בין מקף מחבר לבין קו מפריד, לדוגמה: מלחמת העולם השנייה התחוללה בין השנים 1945-1939, לעומת: החכם – עיניו בראשו.
- מספרים בתוך טקסט עברי יובאו בגופן דוד, מימין לשמאל: 1945-1939; גם מספרי עמודים ברשימת המקורות בעברית (25-20).
- סוגריים (פנימיים) בתוך סוגריים יצוינו כסוגריים מרובעים בתוך הסוגריים החיצוניים העגולים.
- מובאות קצרות יצוטטו בגוף המאמר בין מירכאות כפולות. מובאה ארוכה לא תצוין במירכאות כפולות, אלא תודפס בפסקה נפרדת, ששורותיה יוזחו פנימה (1 ס״מ). גם דוגמות שכל אחת מהן פותחת שורה חדשה, לא יובאו בין מירכאות.
- מובאה בתוך מובאה תופיע בין מירכאות יחידות.
- את הערות השוליים יש לכתוב בתחתית העמוד (ולא בסוף המאמר) בגופן דוד 10, ברווח של שורה אחת (׳בודד׳) וביישור לשני הצדדים.
- המספרים המפנים להערות השוליים, יירשמו בגוף המאמר בספרה עילית לאחר סימן הפיסוק; אך כאשר סימן הפיסוק הוא קו מפריד, יבוא מספר ההערה לפניו.
- אזכורים ביבליוגרפיים יובאו בגוף המאמר (רוזן, תשט״ז; ניר, 1981, 1984, 1989), ולא בהערות שוליים, אלא אם כן הכותב מצא לנכון להרחיב ולהעיר דבר מה נוסף.
- לציון מספרי העמודים הרלוונטיים מתוך מאמר מוזכר תקדמנה נקודתיים שתבאנה אחרי שנת הפרסום, כגון: (רובינשטיין, תשל״א: 195).
- רשימת המקורות תבוא בסוף המאמר בסדר האלף-בית העברי, ברווח בודד וברווח של שורה בין הפריטים. יש לערוך את הפריטים בטבלה (ראו בדוגמות להלן).
- בסוף כל ציון ביבליוגרפי תבוא נקודה.
- יש להפריד בין פריטים ששימשו כמקורות למאמר לבין קורפוס המחקר, ספרי הלימוד, או ספרי יעץ (כגון מילונים וקונקורדנציות).
- בעברית ובאנגלית יבוא שם הספר באותיות מעובות, ושם המאמר – ללא מירכאות כפולות.
- כל תחילת מילה בשמות המאמרים והספרים באנגלית תבוא באות גדולה.