מה קורה כששתי שפות נפגשות? איך מילה "נודדת" משפה אחת לשנייה ואיך היא משתלבת בתוכה? אלו השאלות שעמדו במרכזו של סלון השיח השני, בסימן "עברית ושפות אחרות – לשונות במגע", בהנחייתה של פרופ' אלדעה ויצמן.

במסגרת סלון השיח השני, בהנחייתה של פרופ' אלדעה ויצמן, נדונו סוגיות של מגע בין שפות והאופן שבו שפות שונות משפיעות אחת על השנייה. המפגש אירח את פרופ' ליאור לקס וד"ר דלית אסולין, שהציגו מחקרים עדכניים בתחומי הבלשנות והסוציולינגוויסטיקה.

פרופ' ליאור לקס סקר את מחקריו על שאילת מילים והסגלתן בעברית ובערבית, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים:

1. המישור המורפולוגי "נטו": בחירת בניין ומוספיות למילים שאולות, למשל: מידל/*המדיל לעומת הספים/*סיפם.
2. הממשק מורפולוגיה - פונולוגיה: החלה והיעדר החלה של תהליכים פונולוגיים במילים שאולות, למשל: השמטת תנועה ברבים: קנגורו - קנגורואים/קנגורים.
3. הממשק מורפולוגיה - תחביר: תחרות בין מבנה מורפולוגי לתחבירי, למשל: גיטריסט/נגן גיטרה.

בנוסף, הוצג מחקר משותף עם פרופ' אלינור סאיג-חדאד על תופעת הדיגלוסיה בערבית וההבדלים בהפקת טקסטים בין הערבית הפלסטינית לערבית הספרותית.

ד"ר דלית אסולין הציגה את מחקריה על מגע בין לשונות ושינוי לשוני ביידיש בת זמננו. מתוך עבודת השדה שלה בקהילות חרדיות דוברות יידיש בישראל, נבחנו דרכי השימור של השפה בקרב קהילות חסידיות שונות. נקודה מרכזית שעלתה היא הפער המגדרי בשימוש בשפה: בקהילות חסידיות רבות הגברים שולטים ביידיש ברמה גבוהה יותר מהנשים והם האחראים להעברתה לדורות הבאים. תהליך זה משנה את מעמדה של היידיש מ"מאמע-לשון" (שפת אם) לשפה המועברת במסגרת היררכית-גברית.